כמו בכל העולם כך גם בארה"ב חלק גדול מהאוכלוסייה לא מפריש נתח מספיק מהכנסותיו לטובת חסכון פנסיוני. החיים מלאים בהוצאות דחופות וחשובות והפנסיה לעומת זאת נדמית רחוקה ולא דחופה מספיק בכדי לדחוק את ההוצאות השוטפות. למרבה הצער הבעיה מחמירה ככל שיורדים ברמות ההכנסה, שכן אנשים המשתכרים מעט צריכים מטבע הדברים להפריש חלק גדול יחסית מההכנסות שלהם כדי להבטיח קיום בכבוד לאחר פרישה, אבל הם גם אלו שזקוקים יותר מכל לכל מה שהם יכולים לחסוך בשביל כאן ועכשיו. ההערכות העדכניות הן כי רק שניים מתוך כל חמישה אמריקאים בגילאי פרישה מחזיקים בחסכון פנסיוני כלשהו.

ענף הכלכלה ההתנהגותית רשם כמה הצלחות יוצאות דופן בהתמודדות עם הבעיה, אולי הידועה מכל היא תוכנית ה-SMART שהגו זוכה פרס הנובל ריצ'ארד תאלר ועמיתו – החוקר הישראלי - שלמה בן ארצי. בעזרת הפעלת ברירת מחדל והתחייבות של העובד להתחיל לחסוך באופן הדרגתי החל מההעלאה הבאה בשכר שלו, הם הצליחו לגרום למליוני אמריקאים להתחיל לחסוך חיסכון פנסיוני על ידי ביצוע ההחלטה מבעוד מועד.
אנשים המשתכרים מעט צריכים מטבע הדברים להפריש חלק גדול יחסית מההכנסות שלהם כדי להבטיח קיום בכבוד לאחר פרישה, אבל הם גם אלו שזקוקים יותר מכל לכל מה שהם יכולים לחסוך בשביל כאן ועכשיו. ההערכות העדכניות הן כי רק שניים מתוך כל חמישה אמריקאים בגילאי פרישה מחזיקים בחסכון פנסיוני כלשהו.
אלא שחלק גדול מהאמריקאים לא יכל להרשות לעצמו ליהנות מהתוכנית, בפרט משקי בית שהכנסותיהם הם עד 40,000$ בשנה. מעבר לחוסר היכולת להפריש באופן קבוע מהשכר הזעום גם כך, אין להם כמעט תועלת בהטבות המס שנושאת בחובה הפנסיה, שהרי שיעורי המס שלהם נמוכים ממילא.

כלכלנית הפיתוח אסתר דופלו ועמיתיה ביקשו לבדוק האם אפשר לעודד שכבת אוכלוסייה זו לחסוך על ידי שילוב של תזמון מדוייק ומענק ממשלתי בהתאם לגובה החיסכון. לשם כך צוות החוקרים חבר ל-HR Block, אחד מקבלני המשנה של רשויות המס האמריקאיות המטפל בהגשת מסמכי המיסוי השנתיים ובהחזרי המס הנגזרים מהם. במהלך חודש מרץ של שנת 2005 כל מי שניגש לאחד מ-60 הסניפים של HR Block באזור סנט לואיס השתתף באופן אוטומטי במחקר.
אחוז האנשים שבחרו להפריש והסכומים הממוצעים שהופרשו.
כל הלקוחות שטופלו במהלך החודש הוקצו באקראי לאחד משלושת התנאים, שליש קיבלו הצעה לנתב חלק מהחזרי המס שלהם לחשבון הפנסיה ולקבל מענק בשיעור של 20% מהסכום אותו יבחרו לחסוך, שליש קיבלו הצעה דומה אך המענק שהוצע להם היה בשיעור של 50%, ושליש קיבלו את ההצעה לחסוך באופן אוטומטי חלק מהחזר המס שלהם ללא כל מענק. בכל אחד מהתנאים גובה המענק היה מוגבל עד לתקרה של 1,000$.

כפי ששיערו החוקרים אחוז האנשים שבחר לנצל את ההצעה עמד במתאם ישיר לגובה המענק, מתוך כל אחת מקבוצות הניסוי: ללא מענק, מענק של 20% ומענק של 50%, בחרו לחסוך שיעור של 3%, 8%, ו-14% בהתאמה. גם הסכומים אותם בחרו החוסכים להפריש קפצו כאשר ההצעה כללה מענק, אם כי במפתיע לא הייתה השפעה מובהקת לגובה המענק. בשתי הקבוצות בהן הוצע מענק אנשים בחרו לחסוך כ-1,100$ לעומת כ-768$ בממוצע בקבוצה ללא מענק.
ההצעה של החוקרים שבאה בתזמון הנכון וללא כל מאמץ נוסף מצד האזרחים, רגע לפני שהכסף "משמיים" של החזר המס נכנס לחשבון הקלה לאין שיעור את ההחלטה להפנות את הכספים לחסכון.
ממצא מעניין שעלה מן הנתונים הראה כי אחוזי ההשתתפות והסכומים שהופרשו היו גבוהים במיוחד עבור משתתפים נשואים. כמו כן באופן לא מפתיע ככל שההכנסה הכללית של האדם ובפרט החזר המס אותו עמד לקבל היו גבוהים יותר כך היה סיכוי גבוה יותר שיבחר לקבל את ההצעה.

הממצא אולי החשוב מכל היה עצם ההיענות של האנשים להצעה לחסוך. למרביתם הייתה גישה לאפשרויות חסכון הכוללות מענקים בתנאים שונים גם ללא ההצעה שקיבלו במסגרת הניסוי הנוכחי. אלא שהיה עליהם ליזום בצורה פעילה הצטרפות לתוכנית חיסכון ולהתגבר על הבירוקרטיה הכרוכה בכך. ההצעה של החוקרים שבאה בתזמון הנכון וללא כל מאמץ נוסף מצד האזרחים, רגע לפני שהכסף "משמים" של החזר המס נכנס לחשבון הקלה לאין שיעור את ההחלטה להפנות את הכספים לחסכון ובמידת האפשר אף לזכות במענק.