למרות שהודו חווה בשנים האחרונות קפיצה כלכלית עצומה, והאוניברסיטאות שלה מטפסות באופן עקבי בדירוגים הבינלאומיים, מערכת ההשכלה היסודית שלה עדיין מדשדשת הרחק מאחור. כ-65% מילדי כיתות ב' עד ה' לא מסוגלים לקרוא פסקת טקסט פשוטה, ולמעלה ממחצית מהילדים לא הצליחו להשלים כראוי פעולת חילוק.

אחת הבעיות הגדולות  במערכת ההשכלה היסודית היא היעדרות המורים מן הכיתות. כאשר חוקרים ערכו סקר בקרב 3,000 בתי ספר הם גילו כי המורים נכחו בכיתה רק ב-65% מהזמן, ומתוך כל 3,000 בתי הספר הללו רק אחד דיווח על מורה שפוטר כי נעדר מהכיתה.

כאשר הוצעו לממשלה תוכניות עידוד ובקרה הן נתקלו בהתנגדות מנומקת היטב: מורים שלא רוצים ללמד לא יעשו זאת גם אם יכריחו אותם להגיע, לאמור - זהו החומר האנושי העומד לרשותנו וצריך ללמוד להסתדר עם מה שיש. על מנת לבדוק את הטענות החוקרים אסתר דופלו, רמה חאנה וסטפן ראיין חברו לעמותת "סבה מנדיר" המפעילה בחבל אודאיפור שבהודו בתי ספר לא פורמליים בהם מורה שכיר מלמד כ-20 ילדים הינדי ומתמטיקה בסיסיים. אחוזי ההיעדרות של מורים בבתי ספר של העמותה עמדו על 44%.
אחת הבעיות הגדולות  במערכת ההשכלה היסודית היא היעדרות המורים מן הכיתות. כאשר חוקרים ערכו סקר בקרב 3,000 בתי ספר הם גילו כי המורים נכחו בכיתה רק ב-65% מהזמן.
המורים חולקו באקראי לשתי קבוצות: תנאי הניסוי בה ערכו התערבות ותנאי הביקורת שבה לא שונה דבר. המורים אשר הוקצו לתנאי הניסוי קיבלו מהחוקרים מצלמות המטביעות חותמת תאריך ושעה, והתבקשו להצטלם יחד עם התלמידים בתחילת יום הלימודים ובסופו. למורים הובטח שכר בסיס של 500 רופי, ו-50 רופי נוספים על כל אחד מ-21 ימי הלימודים אשר יתועדו במצלמה.

נאמר למורים בתנאי הניסוי כי רק אם הפרש הזמנים שבין תמונת הבוקר לזו של סוף יום הלימודים יהיה לפחות חמש שעות, יחשב להם השכר של אותו היום. בסך הכל יכלו המורים בקבוצת הניסוי לצבור שכר של 1,300 רופי, שהם 300 רופי מעבר לשכר הרגיל של המורים, כמו אלו שנבחרו לקבוצת הביקורת.
נוכחות המורים בקבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת.
התוצאות היו למעלה מהמצופה, הנוכחות בקרב מורי קבוצת הניסוי קפצה אל-79% לעומת 58% בלבד בקרב מורי קבוצת הביקורת. המשמעות של זה עבור הילדים הייתה עוד 34 ימי לימוד בכל שנה. כאשר בחנו את ההשלכות לרצף הלימודי בבתי הספר התברר כי בקרב קבוצת הניסוי 36% מהמורים נכחו למעלה מ-90% מהימים, זאת לעומת מורה אחד בלבד בקבוצת הביקורת…

במקביל החוקרים ערכו בקרה כדי לוודא שלא מדובר במורים אשר מתייצבים בבית הספר על מנת לזכות בפרס הכספי מבלי ללמד. ביקורי פתע הראו כי המורים שהתמידו להגיע בחרו ללמד במהלך הימים שהתווספו. אפשר היה לראות את ההשפעה החיובית של ההתערבות גם מהישגי התלמידים - ציוניהם השתפרו ב-0.17 סטיית תקן, וסיכוייהם להתקבל לבית ספר ממלכתי השתפרו ב-62%. על אף שמטרת הפיילוט הייתה הוכחת היתכנות בלבד, התוכנית התבררה כאחת התוכניות להתמודדות עם תופעת ההיעדרות של מורים בעלות יחס עלות תועלת הטובים ביותר. עלות כל יום לימודים נוסף של ילד תורגמה לכדי 11 סנט בלבד.
הבחירה לא להגיע לכיתה מושפעת כמו כל החלטה אחרת ממערך של נסיבות ושיקולים קטנים וגדולים וכל הנדרש כדי להטות את הכף לטובת הבחירה הרצויה הוא עידוד קל.
ניסוי השטח הוכיח כי לפעמים כל מה שנחוץ הוא עידוד קל לעשות את הדבר הנכון. לו המורים היו בוחרים להיעדר מספר רב של ימים מתוך כוונת מכוון, אפשר להניח שהצורך להצטלם עם התלמידים לא היה גורם להם להשקיע מאמצים בהוראה עצמה במהלך הימים הללו. אלא שהבחירה לא להגיע לכיתה מושפעת כמו כל החלטה אחרת ממערך של נסיבות ושיקולים קטנים וגדולים וכל הנדרש כדי להטות את הכף לטובת הבחירה הרצויה הוא עידוד קל.

בניסוי אחר שנערך החוקרים חילקו לתלמידים יומנים שבהם התבקשו לסכם בקצרה את מה שנלמד במהלך היום. הוריהם תודרכו לסמן מדי יום ביומן כי הם עברו על חומר הלימוד של ילדיהם מאותו היום. מטרת ההתערבות הייתה לדווח להורים על הימים שבהם המורה נעדר ועל ידי כך לעודד את המורים להיות נוכחים יותר. אלא שבמפתיע למעקב אחר היומנים לא היה כל השפעה על ההיעדרויות של המורים. עם זאת, גם אם ההתערבות לא הצליחה לצמצם את תופעת ההיעדרויות של המורים, ההורים היו יותר שבעי רצון משום שהיומנים גרמו להם להרגיש מעורבים בתהליך הלמידה של ילדיהם.